הכרעת דין בתיק ת"ד 10889-10

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 25/10/2009 בשעה 19:30 לערך נהג הנאשם אופנוע מסוג ימהה ברחוב הרב קוק בהרצליה מכיוון מזרח לכיוון מערב והגיע סמוך לבית מספר 64, מעט לפני הצומת עם רחוב מנחם בן סרוק.

רחוב הרב קוק, במקום האמור, מחולק לאורכו ע"י אי תנועה בנוי מצידיו שני נתיבי נסיעה בכל כיוון.

ברחוב הרב קוק, במקום האמור, מסומן לרוחב הכביש מעבר חצייה להולכי רגל לרוחב הכביש. רוחב מעבר החצייה במקום האמור, מאי התנועה ועד המדרכה הצפונית ובכיוון נסיעת הנאשם הינו כ- 6.8 מטר.

בכיוון נסיעת הנאשם מעל מעבר החצייה מוצב תמרור ג-7 המורה "מקום מעבר חצייה להולכי רגל", ומשמאל מעבר החצייה מוצב תמרור אזהרה מהבהב המזהיר נהגים מפני הולכי רגל.

אותה שעה חצתה את הכביש פולופנוב אבה ילידת 1944 במעבר החצייה האמור משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם.

הנאשם נהג בקלות ראש, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, לא אפשר להולכת הרגל לחצות את מעבר החצייה בבטחה, בלם נסיעתו, נפל מהאופנוע שהמשיך בתנועה ופגע בהולכת הרגל על מעבר החצייה.

כתוצאה מהתאונה נחבלה הולכת הרגל חבלות של ממש ואושפזה בבית החולים. כמו כן ניזוק אופנוע הנאשם.

הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:  

1.    אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות בצעבר חצייה בבטחה וגרם חבלה של ממש, עבירה על תקנה 67(א) לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961 בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א - 1961.

2.   נהיגה בקלות ראש וגרם חבלה של ממש, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) התשכ"א- 1961.

הנאשם כפר בהאשמות המיוחסות לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה  העידה הולכת הרגל, אבה פולפנוב. 

הולכת הרגל  העידה כי ירדה מהאוטובוס והלכה עד מעבר החצייה שנמצא ברח' הרב קוק פינת רח' בן סרוק. היא חצתה את חציו הראשון של מעבר החצייה , היא  הביטה הצידה וכשלא ראתה אורות של רכב מתקרב חצתה אף את חציו השני של מעבר החצייה. היא הספיקה ללכת  על מעבר החצייה שני צעדים ואז ראתה מימינה שני אופנועים. בזמן שהביטה הצידה ראתה אופנוע שהיה קרוב אליה בצד שמאל, האופנוע נפל ופגע בה. היא ישבה על הכביש והרגישה כאבים. הנאשם התקרב אליה ובקש ממנה סליחה ואמר לה שהוא לא שם לב.

בעקבות התאונה היא נחבלה ונגרמו לה שברים ביד ובקרסול הרגל, קבלה מכות בראש ובכתפה, עברה ניתוח בקרסול, אושפזה בבית החולים ונזקקה לשיקום.

ובלשונה:

בחקירה הנגדית

ש.ת.  העדה מביטה בתרשים. אני לא עמדתי על האי תנועה, אני עברתי את החלק הראשון. אני עמדתי לפני המסלול הראשון והאוטובוס עצר לנו ואני התקדמתי במעבר חצייה. ומכאן, עד שעברתי הסתכלתי ימינה ויש שם רשת ואני לא ראיתי אורות של האוטו אז ישר המשכתי לעבור. אני לא עצרתי באי התנועה. עשיתי צעד או שני צעדים, הסתובבתי ימינה ביתר בטחון וראיתי פתאום שני אופנועים.

ש.ת.    זה היה אוקטובר לא היו עצים, גם עכשיו אין שם עצים.

ש.ת.    העצים שאתה מראה לי בתמונות זה גבוה, הם לא מפריעים לראות.  (ראה עמ' 2 שורות 2- 8).